מצלמות אבטחה בגני ילדים

כאשר רושמים ילד בפעם הראשונה לגן ילדים, כל הפחדים והחששות ממקרים שסוקרו בתקשורת מקבלים מקום חשוב בשיקול דעת. הורים רבים, מעוניינים להתקין מצלמות אבטחה בגני הילדים, לשם מעקב אחר פעילות הגננת והסייעות המטפלות בילדים.
הבעייתיות מתחילה כאשר הנהלת גני הילדים (לרוב הגננת), מסרבת להתקין מצלמות אבטחה בגן.

לא פעם מתעורר החשד, מדוע הסירוב להתקין מצלמת אבטחה בגני ילדים ?

האם יש מה להסתיר?
לא תמיד הסירוב נובע מרצון להסתיר מידע.
מערכת יחסים בין אנשים מבוססת על אמון. גננות וסייעות רבות רואות במצלמות אבטחה, פגיעה בפרטיות ובהתנהלות יום יומית.
המצלמות מסקרות כל פרט וכל מעשה שנעשה בגן במהלך היום. מאחר וכולנו בני אדם, יש לנו ימים טובים יותר וימים קצת פחות טובים.
התקנת מצלמות אבטחה, יכולה לא פעם להוציא דברים מהקשרם. כלומר, ביום שהגננת כעסה או דיברה בטון קולני, עלול להתפרש כאלימות מילולית.

לא פעם מצאו עצמם גננות תחת ביקורת של הורים בעקבות תמונות שצולמו במצלמות אבטחה, וניתוח האירוע היה חרג מגבולות השכל הישר.
במקרים אחרים, מצלמות האבטחה הצילו את הילדים מפני התעללות פיסית ומילולית כאחד. בעייתיות נוספת בנושא התקנת מצלמות אבטחה בגני הילדים, קשורה להסכמה. האם נתקין מצלמה כנגד רצון הגננת? אם כן, האם אנו לא חורגים מגבולות החוק? האם המטרה מקדשת את האמצעים?.

לשאלה מוסרית זאת, מתווסף אלמנט נוסף.

במידה ואכן גננות הסכימו להתקין מצלמה? כמה מצלמות יותקנו והיכן? נניח שהגננת הסכימה להתקנת מצלמות בכל שטחי הגן, מי ערב לכך שההתנהגות הנראית במצלמה היא ההתנהגות הטבעית? האם יודעים איך מתנהלת הגננת במקומות בהן אין מצלמה לדוגמא: בסיור חיצוני מחוץ לגבולות הגן.

אין כאן יומרה לומר מה נכון ומה לא נכון.

המטרה להציג את קשת השיקולים כאשר מתמודדים עם סוגיית מצלמת אבטחה בגני ילדים. באם למרות-הכל שיקולי התקנה הם בעד, יש לפעול על פי ההיגיון הפשוט וגם על פי צו הלב, כיוון שהוא מכריע בהחלטות שאנו עושים בעיקר כשמדובר בילדים היקרים שלנו שעבורם נחליט ונעשה דברים שמפתיעים לא פעם גם אותנו.